אימון אישי - להמציא את כוכב הצפון 

אימון אישי - להמציא את כוכב הצפון

בשנת 1988 כשהייתי יועץ ארגוני צעיר בבסיס חיל האוויר תל נוף  שירתי תחת פיקודו של יועץ ארגוני וותיק - ממנו למדתי רבות.

באחד הימים פנו אלי חיילי אחת הטייסות וסיפרו לי כי הקצין הטכני שלהם מתעלל בהם באופן שיטתי.

בתמימותי פניתי אליו במטרה לשוחח עימו על הדברים.

בשיחה - הוא "לא ספר אותי ממטר". צחק בקול גדול ואמר לי שהחיילים המפונקים עובדים עלי, שאני "דשדש" (חדש מהניילונים), אין לי מושג מה זה חיילים, ובכלל מי אני שאבוא להטיף לו מוסר ואלמד אותו כיצד לפקד עליהם (ובאמת, מי שם אותי אחראי על המוסר ומומחה לענייני פיקוד).

אני עומד מולו וחש נואש. בעיקר מרגיש תסכול נוראי כי התפתיתי להאמין שיש לי סיכוי מולו. לא היה לי מושג מה לעשות עם דבריו אלו.

בעוד אני מתחבט – מה עושים ומאין יבוא עזרי, עלה במוחי רעיון.

חשבתי על היועץ הוותיק עימו שירתי.

הרהרתי בליבי מה הוא היה עושה במקומי.

פתאום עלה בדעתי רעיון נהדר – כך חשבתי (כששיערתי כי בו - הוא היה נוקט).

תוך כדי חשיבה על הרעיון שצץ בי - שמתי לב כי משהו השתנה בתוכי. התחושה שלי הפכה ממצוקה קפוצה – למשהו נינוח, זורם ורגוע יותר.

נדמה לי שאפילו היציבה והנשימה שלי התרווחו. 

לקחתי אוויר ובטון אחר לגמרי אמרתי לקצין הטכני מספר משפטים:

 "אתה צודק, אני חדש פה ואתה מפקד ותיק ומנוסה ממני בהרבה.

בוא תגיד לי אתה - מה עושים חיילים שמרגישים שמתעללים בהם, שהם מתפוצצים כמו סיר לחץ; ושלדבר אל הקיר – כבר הרבה יותר טוב עבורם. מה בעצם נותר להם לעשות?!"

ראיתי שהוא מחוויר. הבנתי שמשהו בו השתנה והקשבתי בקשב רב.

הוא זז באי נוחות וכמי שקפאו שד - השיב לי שאצלו בטייסת אין כל סיכוי שהחיילים יערכו נפקדות המונית. זה משהו שפשוט לא עושים.

(למרות שבעצמי – כלל לא חשבתי על רעיון כזה) הייתי מאושר שחלה תפנית כה דרמטית בשיחתנו ושפתאום נסדק משהו בפסדה השאננה שלו.

חגגתי על הרעיון שעלה ושאלתי אותו בנינוחות - מאיפה הוא כל כך בטוח בכך. ו"בינינו" אמרתי לו. "אם היית כל כך בטוח בכך, לא היית מעלה זאת". "ובכלל – איזו אפשרות נוספת אתה משאיר להם?"

מרגע זה חלה תפנית בשיחתנו.

הפכתי - ממישהו ש"לא סופרים אותו ממטר", לאדם אשר לו הקצין הטכני מספר - עד כמה החיילים הם כפויי טובה, מדוע חייבים "להחזיק אותם קצר", ומהו כובד האחריות העצום שעל כתפיו.

לראשונה נוצר דיאלוג בנינו.

ובחזרה אל היועץ הארגוני הוותיק. כיצד הוא היה פועל במקומי?

הרי אין לי כל שמץ של ידיעה אמיתית – מעבר להשערה שהעליתי לעצמי - במצוקתי.

אבל החשוב הוא כי עצם המחשבה עליו, הכניסה שלי לעורו, לדמותו ולאופן חשיבתו - אפשרו לי מרחבים, רעיונות ועשייה שלפני כן כלל לא היו זמינים עבורי.

במהלך השנים שכללתי את הרעיון.

גיליתי כי כשאני מיטיב לבחור עבורי  דמויות מעוררות השראה ומודלים לחיקוי -נפתחים בי אופקים חדשים.

לרוב אני נעזר בדמויות אלו כשאני במבוי סתום, או כשאני מתלבט כיצד לפעול.

אני שואל את עצמי אז - כיצד אותה דמות הייתה פועלת במקומי.

כמעט תמיד מתגלים לי עולמות שלפניכן היו סמויים וכלל לא נגישים עבורי.

כיום "ברשותי" שבע דמויות של אנשים המהווים עבורי מודל לחיקוי.

כל דמות בתחום אחר.

"מיניתי" אותן למקור השראה עבורי בנושאי מפתח.

מדי פעם אני נעזר בהן כמחוללות  רעיונות – אף מבלי שחלקן מודעות לקיומי ולמינוין המשמעותי בחיי.

האם גם לכם יש דמויות מעוררות השראה?  כיצד אתם נעזרים בהן?

ואם (עדיין) אין – האם שקלתם לצרף לשורותיכם דמויות אחדות ולמנות אותן לתפקידי מפתח בצבא חייכם?

אני מאחל לכם חיים מלאי דמיון, רעיונות נפלאים ויצירת מציאות מרחיבת לב.

ימים פוריים מאוד,

בני מרגליות

מחבר הספר "לאמן את הפרפר",  יועץ ארגוני בכיר, ומומחה בתרגום שאיפות להצלחות !

בני מרגליות
050-8939769

http://www.bennymargaliot.com/courses.asp?p=10